מקסיקו, ארה״ב / 2001

פותחים את השנה ברוח נעורים לוהטת שנושבת על רקע נופיה של מקסיקו.

שני חברים בני 17 יוצאים למסע דרכים יחד עם אישה ספרדייה שמבוגרת מהם. בתחילה הטיול נובע משקר קטן וממניעים מיניים אבל בהדרגה מתפתח למסע חניכה שמערב חברות, מיניות, אהבה וגם גילוי עצמי. הרגעים הקטנים של החיים ופערי המעמדות במדינה נשקפים מבעד לכבישים, הכפריים וחופי מקסיקו.

צרפת / 1962

קצת רומנטיקה צרפתית על רקע מלחמה זה משהו שכולנו זקוקים לו. לחובבי הגל הצרפתי החדש  – עוד סרט מרשימת חובת צפייה.

בתחילת המאה ה־20 שני חברים, ז’יל הגרמני וז’ים הצרפתי, מבלים את נעוריהם בפריז עד שפגישתם עם קתרין, אישה חופשייה וכריזמטית, מטלטלת את חייהם. שלושתם נשזרים במשולש אהבה סוער שנע בין תשוקה קנאה וחופש ונמשך לאורך השנים לפני ואחרי מלחמת העולם הראשונה.

מבוסס על רומן חצי־אוטוביוגרפי מאת אנרי פייר רושה, שהתפרסם ב־1953. טריפו מצא בו את החיבור בין ריאליזם פיוטי לדרמה רומנטית, וראה בדמותה של קתרין ייצוג לאישה מודרנית שפורצת גבולות.

צרפת / איטליה, 1972

מרלון ברנדו באחד מתפקידיו המהפנטים. בסרט שהפך, עם הזמן להיוץ שנוי במחלוקת בשל השילוב של אירוטיות והסכנה שבו. ובחינת הגבולות הזו. *הבנו שזה עוזר כשרושמים המלצת העורך. אז כן.

מרלון ברנדו בסרט שהפך לאגדה וגם לשערורייה.
פול, אמריקאי בפריז המתאבל על מות אשתו, פוגש את ג’ין, צעירה בשנות העשרים לחייה. ביניהם מתפתח רומן סוער ואינטימי, שמתקיים בדירה ריקה ונסוב על תשוקה, סודיות והגבול הדק שבין חופש לאובדן.

ברנרדו ברטולוצ’י יצר כאן יצירה נועזת ומהפנטת על כמיהה, בדידות וקרבה אנושית. הצילום הפיוטי של ויטוריו סטורארו והמוזיקה המכשפת של גאטו ברביארי הפכו את הסרט לאייקון של קולנוע אירופי פרובוקטיבי משנות השבעים.

*הסרט יכול לעורר טריגר בשל קטעי המיניות שבו אז יש לקחת בחשבון. נגיד רק שברטולוצ׳י בא לחקור נושאים של זהות, קרבה ומוות, בכך הוא יצר מודל חדש לאיך קולנוע מתייחס לתשוקה.

גרמניה / 1974

החלטנו לתת גוון סינמטי במיוחד ללו״ז, ולהעניק לכןם מתנה וים ונדרס קלאסי בסרט דרכים שחור לבן, מאופק ומהודק. איך אומרים, המלצת העורך?

*תרגום אנגלית – לא להבהל! הטקסט מתומצת ונוח לקריאה.

צלם עיתונות גרמני יוצא למסע צילום בארה״ב. בדרכו חזרה הוא פוגש אישה גרמנייה שמפקידה בידיו את בתה בת ה־9 ונעלמת. מכאן מתחיל מסע בין אמריקה לאירופה, שבו הוא והילדה מחפשים את משפחתה.

קצב איטי, שוטים ארוכים שכל פריים בו הוא שיעור צילום בפני עצמו. תסריט מנימליסטי ומוקפד. ונדרס, מבמאי הגל החדש של הקולנוע הגרמני של ה 70s, מראה איך עושים קולנוע כמו שרק הוא יודע.

ישראל / 2025

תמרה ואדם, זוג צעיר ופרוע, עומדים להפוך להורים והחיים שלהם בבלגן. רגע לפני שהם מפונים מדירתם בתל אביב, מחליטה תמרה לחפש את ביתם החדש בעיר הולדתו המנומנמת של אדם; חיפה. במהלך יום בלתי נשכח של חיפושי דירה להשכיר הם זוכים להצצה חטופה אך אינטימית לחיים של אחרים, והמסע למציאת בית הופך למסע אל נבכי אהבתם הסוערת.

הונג קונג / 2000

אנחנו אוהבים את וונג קאר ווי ואנחנו אוהבים סיפורים על תשוקה שלא מתממשת.

בהונג קונג של תחילת שנות השישים, צ’או וגברת צ’אן עוברים לגור בבניין צפוף. עם הזמן הם מגלים שבני זוגם מנהלים רומן. מתוך הכאב הזה נולד קשר עדין ושברירי שמלא בכמיהה ובחום אנושי שמבקש לפרוץ החוצה.

וונג קאר ווי יודע להפוך רגעים יומיומיים לשירה קולנועית. מבט חטוף במסדרון, ארוחת נודלס לילית או חליפה שמתחלפת מדי יום – כולם הופכים לכלי לביטוי עולמם הפנימי של הדמויות וללב הפצוע שלהן. התוצאה היא סרט מהפנט, חושני ונוגע ללב שנשאר עם הצופה הרבה אחרי שהמסך מחשיך.

ארה״ב / 2003

חשקה נפשינו בקצת רומנטיקה, אם זה קורה במלון בטוקיו בסיפור אהבה אפלטוני עם פער גילאים – אנחנו בפנים.

בחורה אמריקאית צעירה ושחקן וותיק נפגשים במלון בטוקיו, יחד הם מנסים להעביר שם את הזמן.

סרטה המבריק של סופיה קופולה, שבעקבותיו ניסו להתחקות עדר במאיות/ים כדי למצוא את הדיוק והאיפוק הממכר שהצליחה לייצר בסרט הזה.

סקרלט ג׳והנסון בתפקידה הראשון והאייקוני, וביל מארי רגיש וצנוע מתמיד.

הבסט סלר של קולנוע יפו.

ארה״ב / 1999

מוכנות למותחן ארוטי -פסיכולוגי-סוריאליסטי שחובה לראות? אנחנו יודעים שכן. ולא – אנחנו לא נעשה שיהיה וייב מוזר של מסכות וכאלה.

• סרט ארוך = הקרנה עם הפסקה של 15 דק׳. (לא מומלץ להגיע ישנוניים)

זוג צעיר שחי חיי נוחות ובורגנות בניו יורק, מוצא את עצמו במערבולת חושית ומצפונית סביב ערב אחד סודי, במקום של האליטה כשכולם עטויי מסכות וחשק מיני. הם עומדים למבחן שעלול לסכן את הזוגיות ומאלץ אותם להתמודד עם הפחדים הכי גדולים שלהם.

הסרט האחרון שביים קובריק, במשך שנתיים בלונדון בתפקיד ניו יורק. הוא התעקש שאת הזוג יגלם זוג אמיתי ולכן בחר את טום קרוז וניקול קידמן שהיו הזוג המלכותי של הוליווד אותה השעה.

ארה״ב / 2024

די, הגענו למסקנה שאנחנו אוהבים את משפחת דפ ואנחנו לא מסתירים את זה יותר.

• סרט אימה מעולה. לא לבעלי לב חלש.

גרמניה הוויקטוריאנית.
אישה צעירה ועדינה (לילי-רוז דפ), מוצאת את עצמה נרדפת בידי כוחות אפלים כשהעיר שלה הופכת מטרה לדמות מסתורית ומצמררת – הערפד הרוזן אורלוק (ביל סקארסגארד). בעלה, תומאס (ניקולס הולט), נשלח למסע עסקי לטירה רחוקה בטרנסילבניה, שם הוא מגלה שהמארח שלו אינו אדם רגיל אלא יצור על-טבעי שצמא לדם. אורלוק עוקב אחריו חזרה לעיר, ומביא איתו מגפה של פחד ומוות. במרכז הסיפור עומדת אלן  שנאלצת להתמודד פנים אל פנים עם האימה, ולהקריב את עצמה כדי להציל את יקיריה ואת הקהילה כולה.

קולנוע גותי עוצמתי. אגרס ידוע באובססיה שלו לדיוק תקופתי; בסרט נבנו סטים עצומים, השתמשו בתאורה טבעית ובתלבושות מחומרים ותפירה תקופתיים, כדי לייצר חוויה אותנטית של המאה ה-19.

ספרד / 1983

תשוקות חבויות בתוך מנזר. נשמע לנו טוב ככה סביבות הכיפורים והכפרות לפזר עוד קצת חטאים ולהתחרט עליהם. קומדיה הזויה על מנזר שמלא נזירות עם התמכרויות והרגלים ביזאריים.

המנזר הופך כאן לבית מקלט לכל מיני נזירות ואומללים, ובו מתערבבים הרגלים מוזרים ובלתי צפויים: התמכרויות, יחסים אסורים, כתיבה פורנוגרפית, גידול ילדים חריג ותשוקות חבויות.

הסרט הארוך הראשון של פדרו אלמודובר, והוא סימן את המעבר שלו מסרטי אנדרגראונד פרובוקטיביים למעמד של יוצר מוכר בספרד ובעולם.

ישראל / 1985

הרבה לפני אפס ביחסי אנוש והמפקדת שכבשו את ליבינו, הייתה יצירה פורצת דרך על נשים בצבא הישראלי. מי שטרם ראתה – אנחנו פה בשבילכן.

בבסיס טירונות נשים של צה״ל, בה"ד 12. מגיעות נערות מכל קצוות הארץ ומרקעים שונים – הפרחה, הצפונבונית, העולה החדשה, ההיפית ועוד. יחד הן מרכיבות את המארג הישראלי של אותה נקודת זמן.

במהלך ארבעה שבועות של טירונות, שכוללים רגעים קומיים לצד משברים ועימותים עם מפקדת המחלקה, מצליחות הבנות לגשר על הפערים התרבותיים והחברתיים ביניהן  והופכות לחבורה אחת מגובשת.

הסרט הראשון שעסק בחיילות בישראל, עם תפקיד הפריצה של חנה אזולאי הספרי וכתיבה קומית-טרגית של אסי דיין.

פולין, צרפת / 1991

אחד הסרטים הפיוטיים והיפהפיים של שנות ה 90, על אהבה, גורל וזהות כפולה. מעין מיסטיקה של הקיום.

הסרט מספר על שתי נשים זהות למראה אך חיות במקומות שונים: ורוניקה – זמרת צעירה בפולין וורוניק – מורה למוזיקה בצרפת.

הן אינן מכירות זו את זו, אך חשות בקיומה של השנייה – קשר מסתורי שמעצב את חייהן. כשהאחת חווה טרגדיה, השנייה ממשיכה במסע חיים שבו יש תחושה של חוטים בלתי נראים המחברים ביניהן.

עם צילום שיוצר אווירה חלומית באמצעות פילטרים ירקרקים וזהובים, המוזיקה האייקונית של זביגנייב פרייזנר שמוסיפה עומק רגשי וסיפור פיוטי וחידתי, מקבלים חוויה רגשית מהפנטת ועמוקה שלא כל סרט מצליח לעשות.

צרפת / 2012

מי חושק בסיבוב ברחובות פריז בתוך לימוזינה לבנה? טוב זה לא כזה נוצץ כמו שזה נשמע.

יממה בחייו של מר אוסקר – דמות חידתית שנוסעת בלימוזינה לבנה ברחבי פריז. בכל תחנה הלימוזינה הופכת לחדר תחפושות, ומתוכה יוצא אוסקר בזהות חדשה לגמרי: איש עסקים עשיר, מתנקש קר רוח, קבצנית זקנה, יצור מיתולוגי ירקרק, אב אוהב, נגן אקורדיון ועוד.

בין קומדיה לאימה, בין פיוט לאבסורד. חגיגה של דימויים, תחפושות ומוזיקה, שהיא גם מכתב אהבה וגם שירת פרידה לאמנות הקולנוע המסורתית בעידן הדיגיטלי.

גרמניה / 2011

מחווה לכוריאוגרפית הגרמנייה האגדית פינה באוש, ממייסדות תיאטרון המחול המודרני

וים ונדרס יצר מחווה קולנועית מרהיבה לכוריאוגרפית האגדית פינה באוש. בשילוב מופעים עוצרי נשימה עם קטעים מצולמים ברחובות ובמרחבים אורבניים, הסרט מציע חוויה חושית ייחודית. מכתב אהבה פיוטי למחול, לאמנות ולחיים עצמם.

ונדרס היה חבר קרוב של באוש, ותכנן לצלם סרט איתה במשך שנים. זמן קצר לפני תחילת ההפקה, באוש נפטרה במפתיע מסרטן. במקום לוותר, ונדרס החליט ליצור סרט שהוא מכתב אהבה ועבודת זיכרון לה יחד עם רקדני הלהקה שלה, Tanztheater Wuppertal.

איטליה / 2008

בעוד שתעשיית הקולנוע המקומית נאבקת בממשלה על חופש ביטוי יצירתי, מסיטיםד את המבט לבמאי שעשה זאת ביצירת מופת ביקורתית על הממשלה האיטלקית.

סורנטינו מצייר דיוקן סאטירי וגדוש סטייל של ג’וליו אנדראוטי – ראש ממשלת איטליה לשעבר, שנודע כ"אלוהי". פוליטיקאי קר וחידתי, בעל קשרים עם המאפיה, הכנסייה והבנקים. בחזון ויזואלי מרהיב ובהומור שחור, הסרט חושף את המנגנון האפל של הפוליטיקה האיטלקית.

שילוב של אופרה, קליפ מוזיקלי וקומיקס פוליטי. זכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן (2008) והיה מועמד לאוסקר לסרט הזר.

ארה״ב, בריטניה / 1980

בחרנו להביא לכםן את לינץ׳ בסרט שלא כולם כבר מכירים.

מבוסס על סיפור אמיתי מהמאה ה־19, הסרט מספר את חייו יוצאי הדופן של ג׳וזף (ג׳ון) מריק, אדם בעל מומים קשים שנדון לחיים של בידוד והשפלה, כשהוא מוצג בקרקסים תחת השם "איש הפיל".

הכול משתנה כשפוגש בו ד״ר פרדריק טריבס (אנתוני הופקינס), שמבין כי מאחורי המראה החריג מסתתר אדם רגיש, אינטיליגנטי ועדין נפש. טריבס פותח בפניו דלת לעולם של חמלה, תרבות וחברות – אך החברה הוויקטוריאנית מתקשה לקבל אותו כאדם שווה.

זהו סיפור נוגע ללב על כבוד אנושי, חמלה והצורך העמוק להשתייך, לצד ביקורת נוקבת על האכזריות והסקרנות הבלתי מרוסנת של החברה. שילוב נדיר בין קולנוע פיוטי לבין דרמה מטלטלת, שמותיר את הצופה עם מחשבות על מהות האנושיות.

ארה״ב ֿ/ 2009

למי שעוד לא הכיר את צמד האחים סאפדי.המבריקים, נשמח לעשות זאת בשבילו. ודווקא בסרטם הראשון. סרט עדין ומרחיב לב. *כ. אנגלית בלבד. קל להבנה אבל בכל זאת יש דיאלוגים מהירים, יש לקחת בחשבון.

לני, מקרין קולנוע גרוש שחי בניו יורק, שמקבל לשבועיים את המשמורת על שני בניו הקטנים. לני הוא אב מלא אהבה אבל גם אימפולסיבי, ילדותי וחסר אחריות. הוא לוקח את הילדים להרפתקאות בעיר –  משחקים, טיולים, מפגשים עם חברים מוזרים ובו בזמן מתנהג בדרכים מסוכנות ומטורפות: הוא נותן להם כדורי שינה כדי שיוכלו לישון בזמן שהוא יוצא, מתפרץ בזעם, ומעמיד אותם במצבים שעלולים לסכן אותם.

הסרט נכתב בהשראת ילדותם של האחים, במיוחד על מערכת היחסים עם אביהם אלברט, ומוגדר כסיפור אישי ואוטוביוגרפי חלקית.

מצד אחד רגעים של חום, הומור וחופש בלתי צפוי, ומצד שני אבא שמתפקד כמו ילד בעצמו, לא מסוגל להציב גבולות, ולעיתים מאיים לפרק את עולמם של ילדיו.

כמו סרטים אחרים של האחים ספדי (Good Time, Uncut Gems), גם כאן יש תחושה ריאליסטית, כמעט דוקומנטרית; צילום בידיים רועדות, אנרגיה כאוטית ודיאלוגים טבעיים שמכניסה את הצופה ישירות לחיים הבלתי יציבים של הדמויות.

ארה״ב / 1989

ביום הקיץ הלוהט ביותר בברוקלין ניצבת במרכז העלילה פיצרייה איטלקית משפחתית בבעלות סאל ובניו, השוכנת בלב שכונה שחורה.

הפיצרייה משמשת מוקד חברתי קהילתי, אך מתחת לפני השטח רוחשים מתחים גזעיים בין בעלי המקום הלבנים לתושבים השחורים.
העימות פורץ סביב קיר התהילה שעליו מתנוססים אך ורק דיוקנאות של מפורסמים איטלקים אמריקאים, ללא כל ייצוג לאפרו אמריקאים.
הוויכוח מתלהט, האלימות גוברת, והדרמה מתדרדרת אל מהומה הרסנית וסיום טראגי.

בסרטו הידוע והמשפיע ביותר ספייק לי הופך את המתיחות, הקיפוח והזעם של קהילה מודרת ליצירה קולנועית סוערת, צבעונית ומלאת אנרגיה. כאן גם נולדה טביעת האצבע האמנותית שתלווה את כל יצירתו בהמשך.

ישראל / 1968

אנחנו מאוד משתדלים להכניס קצת קולנוע ישראלי איכותי לתכניה. במקרה הנושא של הסרט הזה רלוונטי מתמיד אבל זה לא עוד סרט מלחמה אלא הראשון שהתעסק בפצע באופן אמנותי ואחר.

הסרט מתרחש בצל ימי מלחמת ששת הימים. במרכזו ניצב חייל מילואים בשם מוצי (יהורם גאון), שלפתע מוצא את עצמו בלב הקרבות. החוויה המלחמתית מתוארת מנקודת מבט אישית ואנושית, המשלבת בין רגעי גבורה לחרדה, בין הומור צבאי לטרגדיה קשה. העלילה נעה בין שדה הקרב לבין מחשבותיו הפנימיות של הגיבור ולעיתים אף שוזרת קטעים סאטיריים, סוריאליסטיים ודמיוניים, שממחישים את הלחץ הנפשי, הבדידות, והאבסורד שבמלחמה.

דרמה מלחמתית ריאליסטית עם קטעים סאטיריים ופנטסטיים, מה שהפך את הסרט לחדשני יחסית לתקופתו. בין גבורת הקרב לחרדת הלב, כל ממזר מלך מגיש דיוקן קולנועי עז של ישראל ברגע מכונן.

ישראל / 2025

מכתב קולנועי של היוצר, תום שובל, לדויד קוניו, שנחטף ב-7 באוקטובר לעזה מקיבוץ ניר־עוז וטרם שב. דויד ואחיו התאום איתן שיחקו בתפקידים הראשיים בסרט הביכורים זוכה הפרסים של שובל, "הנוער". הסרט הציג את הקשר החזק והבלתי אמצעי בין שני אחים, ובמרכזו אף עמדה חטיפה. שובל חוזר לסרט ההוא, אל חומרי הגלם שלו, אל התיעוד מאחורי הקלעים שלא נערך, לאודישנים ולטסטים. הוא מרכיב אותם מחדש ליצירה דוקומנטרית ייחודית שהיא מכתב אישי אבל גם תמונה קרועה, רבת רבדים וכואבת, של המציאות החדשה בקיבוץ החרב בצל מלחמה, ועל חבריו, שרבים מהם נרצחו או נחטפו. זהו מסע ויזואלי צורב על מה שהיה ולא יהיה, על אחים תאומים שהמציאות הפרידה ביניהם באכזריות ועל הקשר הבלתי נתפס שבין המציאות לקולנוע, בין החיים לזיכרון.

ארה״ב / 1974

חודש של קלאסיקות שחובה לראות. אחד מהטובים ביותר בפירוש. *רצוי להשלים את הסרט הרשון לפני כן אבל לא חובה. *הפסקה באמצע של 15 דק׳

הסרט השני בטרילוגיית המאפיה המפורסמת ממשיך את סיפור משפחת קורליאונה ונחשב לאחת הקלאסיקות הגדולות בתולדות הקולנוע. העלילה נעה בשני צירים מקבילים: מייקל קורליאונה (אל פצ’ינו) מנסה לבסס את מעמדו כראש המשפחה תוך כדי שקיעה אל עולם של חשדנות ובגידות, ובמקביל נחשף סיפור חייו של אביו ויטו קורליאונה (בגילומו של רוברט דה נירו) מילדותו בסיציליה ועד להפיכתו לראש משפחת פשע בניו יורק.

הסרט מציג דיוקן עשיר של כוח, נאמנות ובגידה, ומצליח לעמוד בשורה אחת עם הסרט הראשון ואף להתעלות עליו.

שוודיה, גרמניהֿ, צרפת, דנמרק /  2017

*הפסקה 10 דק׳

כריסטיאן, אוצר ראשי במוזיאון יוקרתי בסטוקהולם, שמתכונן לפתיחת מיצב חדש בשם "הריבוע"  מרחב סימבולי המזמין אנשים לנהוג בחמלה ובאמפתיה אלא שבעודו מטיף לערכים של אחריות הדדית, חייו האישיים מסתבכים בשורת אירועים אבסורדיים וקומיים מרירים, שמעמידים במבחן את כל עקרונותיו.

סרט נועז, מצחיק ומטריד שחושף את הפער בין אידיאלים נוצצים למציאות יומיומית ומציע חוויית קולנוע שונה ומעוררת מחשבה.

סאטירה חדה ושנונה על עולם האמנות ועל החברה המערבית כולה.

זוכה דקל הזהב בפסטיבל קאן